מי יכול לאבחן ומה נחשב קביל
בדף זה תמצאו שתי שכבות מידע: רשימת גורמים מאבחנים קבילים לפי אפיון מוגבלות, ובמקביל רשימת אבחנות פסיכיאטריות קבילות לפי ICD-10.
מי יכול לאבחן ומה נחשב קביל
מקור: נספח 2 – גורמים שאבחנתם קבילה בוועדות תיקון מס׳ 11 לחוק החינוך המיוחד
משכל גבולי
- פסיכולוג חינוכי / פסיכולוג התפתחותי / פסיכולוג קליני
מוגבלות שכלית התפתחותית
- ועדת האבחון לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) התשכ"ט-1969
- ובמידת הצורך – גורם מקצועי נוסף שאבחנתו קבילה בהלימה למוגבלות או למוגבלויות נוספות
חשד למוגבלות שכלית התפתחותית
- פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג התפתחותי, או פסיכולוג קליני
הפרעות התנהגותיות
- פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג קליני, מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער
מוגבלות על רקע ASD / אוטיזם
- רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער
- רופא ילדים עם ניסיון עבודה של שלוש שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד
- רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד
- פסיכולוג התפתחותי, או פסיכולוג שיקומי או חינוכי בעל הכשרה מוכחת בתחום הקליני של הילד
- פסיכולוג התפתחותי או פסיכולוג קליני בעל הכשרה מוכחת בתחום האוטיזם
הפרעות נפשיות
- רופא מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער
הפרעת למידה רב-בעייתית
- פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג מומחה שהוכשר בנושא למידה
- או פסיכולוג מומחה ומאבחן דידקטי בין במסגרת אחת ובין בנפרדים
AD(H)D
- פסיכולוג מומחה
- רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד
- רופא ילדים בעל ניסיון עבודה של 3 שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד
מוגבלות פיזית
- רופא ילדים בעל ניסיון עבודה של שלוש שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד
- או רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד
מוגבלות שמיעה
- קלינאי תקשורת שהוסמך לאודיולוגיה
מוגבלות בראייה
- מכון לראייה ירודה או רופא עיניים
עיכוב התפתחותי בתחום התפקודי
- רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד
- יחד עם קלינאי תקשורת או מרפא בעיסוק
עיכוב התפתחות בתחום השפה
- קלינאי תקשורת במכון להתפתחות הילד
מחלות ותסמונות נדירות
- רופא ילדים עם ניסיון עבודה של שלוש שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד
- או רופא מומחה בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד
אבחנות פסיכיאטריות קבילות לפי ICD-10
מקור: משרד החינוך, חוזר מנכ״ל אפריל 2021, הוראה 0265
F20–F29 – סכיזופרניה והפרעות סכיזוטיפליות ודלוזיונליות
סכיזופרניה: מתאפיינת באפיזודות של אובדן בוחן המציאות, הפרעות בארגון החשיבה, מחשבות שווא (דלוזיות) והפרעות בתפיסה (הזיות שמיעה וראייה). מדובר בהפרעה כרונית המלווה בירידה משמעותית בתפקוד.
F31–F39 – הפרעות במצב הרוח
דיכאון: מצב רוח ירוד, חוסר חשק, חוסר הנאה, ירידה בריכוז, הפרעות שינה, תחושת חוסר ערך, מחשבות אובדניות. דיסתימיה: מצב ממושך של דכדוך והיעדר אנרגיה. הפרעה דו-קוטבית: שינויים קיצוניים במצב הרוח.
F41.1 – הפרעת חרדה כוללנית
חרדה מתמשכת בעוצמה גבוהה, דאגה בטווח רחב של תרחישים שליליים, דריכות יתר, סף תסכול נמוך.
F41.2 – הפרעה חרדתית ודיכאונית מעורבת
שילוב של סימפטומים של חרדה ודיכאון.
F41.9 – הפרעת חרדה לא מסווגת
מגוון רחב של מצבים של חרדה בעוצמה גבוהה, קושי משמעותי בהתמודדות עם מצבי לחץ, שינויים ומעברים.
F42 – הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
מחשבות טורדניות סביב נושאים מסוימים המעוררים חרדה. לעיתים מלווה בטקסים שהילד חייב לבצע.
F43 – תגובה לדחק חמור והפרעת הסתגלות (כולל PTSD)
תגובה לדחק חמור/PTSD: בעקבות חוויה טראומתית. הפרעת הסתגלות: תגובה רגשית או התנהגותית בעקבות אירוע חיים משמעותי.
F93.0 – הפרעה של חרדת נטישה בילדות
פחד או דאגה עוצמתית בילדות להיות לבד או להיפרד מדמויות יקרות.
F93.2 – הפרעה של חרדה חברתית בילדות
פחד והימנעות מאינטראקציות חברתיות או מהופעה בחברה, דאגה מלעג ומהשפלה בפומבי.